כותבים : אורי רובינשטיין ואוהד סמוכה
כיתה : ז'1
ב- י"ב בחשוון, ציינו את יום הזיכרון ה- 17 להירצחו של יצחק רבין ,ראש
ממשלת ישראל ה-5 , שר הביטחון, שר העבודה והרווחה, רמטכ"ל, שגריר ישראל בארה"ב
ולוחם בפלמ"ח.
לאחר שחלפו 17 שנים להירצחו, אנו חוזרים אחורה במנהרת הזמן ונזכרים – ב-
4 בנובמבר 1995, י"ב בחשוון תשנ"ו נערך טקס תמיכה בדרכו של רבין – דרך השלום.
לאחר שרבין עלה על הבמה, דיבר יחד עם שותפו, שמעון פרס,נשיא המדינה העכשווי,
שר ושמח. לאחר מכן, ירד לכיוון המכונית ובדרכו להיכנס ירה בו מתנקש יהודי 3 יריות.
האחת פגעה בכתף המאבטח והשניים הנותרות, בגבו של רבין. רבין התמוטט ולאחר מכן פונה
במהירות במכוניתו לבית החולים איכילוב בתל-אביב.
במהלך הנסיעה מצבו היה אנוש וכשהגיע לבית החולים רופאיו ניסו לבצע החייאה
אך לאחר זמן קצר נאלצו לקבוע את מותו.
לאחר הודעת האבל על מותו של יצחק רבין המוני אנשים הגיעו לכיכר מלכי ישראל
ומילאו את הכיכר בנרות זיכרון, שרו ובכו.
מאז, כל שנה ביום העצרת מתכנסים אנשים לזכרו בכיכר.
היום, קיימים במדינת ישראל מקומות ורחובות שונים על שמו כגון: מרכז רבין ושמו
של כיכר מלכי ישראל שבו נרצח, השתנה לכיכר רבין.
לאחר 17 שנים להירצחו, קיימה כיתתנו טקס לזכרו בבית הספר יהל"ם, ברמת
גן, לאחר הודעה מאוחרת ומזורזת להתארגנות הטקס.
כיתתנו התאמנה קשה למען הטקס המכובד לזכרו של יצחק רבין , ולאחר שבועיים מפרכים
הגיע הטקס – ביום י"ב בחשוון תשע"ג, לציון 17 שנים להירצחו של יצחק רבין.
עלינו לבמה, נאמנו, רקדנו, שרנו,התרגשנו והתמלאנו בעצב עמוק.
נזכור וננצור לעד את גיבור העם יצחק רבין ז"ל – חייל מפקד ומצביא, מדינאי
חולם ומגשים אשר חזה עתיד אחר למדינת ישראל, לחם את מלחמת השלום ונפל בדרך להגשמת החלום.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה