יום שישי, 15 ביוני 2012

הכל פרי דמיונה של משפחה אחת גדולה


כתבה: יובל חיים כיתה ז'1


ספר זיכרונות. ספר שיש בו חוויות ברקע וורוד- ארגמן ולפעמים חוויות של כתמים שחורים-אפורים. זוהי בשבילי עבודת שורשים.

הזיכרונות של סבא וסבתא שלי מפיה של אמי נכתבו בבלוג במשך כחודשיים שלמים ואף יותר. בשבילי זאת סוג של מחווה לזכר סבא וסבתא שלי והלוואי שהיא תישמר לעולם.

הבלוג הוא סוג של יומן רשת המכיל בתוכו אמצעים ויזואליים וכלי עזר ממוחשבים שניתן לצרף. הבלוג פתח לנו אפשרויות והזדמנויות להכרת המשפחה מצד יותר קרוב ולפעמים לחדור ולהיכנס ל"פרטים הקטנים שלא באמת הכרנו".

הכלים שהשתמשנו בהם במשך העבודה כולה אפשרו לנו ללמוד מיומנויות במחשב ואיך להעביר את המידע שברשותנו בדרכים קלות ומעניינות יותר, ביניהן:Stupiflix ,Dipity ,Picasa.

במהלך העבודה נהניתי לכתוב על המשפחה וללמוד עליהם ועל חייהם.

הדבר המהנה ביותר היה לכתוב על סבי וסבתי. במהלך הכתיבה אודותיהם התרגשתי מאוד וממש נכנסתי לתוך התקופה בה חיו.

כשהוריי קראו את העבודה העידו ואמרו כי הרגישו שהמידע נכתב על ידי סבי. ממש כאילו סבי פתח את הבלוג וישב וכתב ביוגרפיה על עצמו וכך גם סבתי.

העבודה הייתה מהנה במיוחד. אספתי תמונות של קרובי משפחה ומידע רב ומעניין.

ההרגשה שיודעים הכל על המשפחה וישנה אפשרות להעביר את הכתוב לדורות הבאים היא כמו מתנה.

ברצוני לומר תודה לכל מי שתרם ולקח חלק בהעברת המידע בעבודה: הוריי, אחיותיי ולכל המשפחה המורחבת.

שאמשיך תמיד להתמקד גם בעבר ולזכות לראות עוד יותר.

אולי יום אחד רבים מאתנו יכתבו וימלאו את חיינו בעוד שורשים; חלקם שאינם עוד וחלקם שחיים, שיזכו להעביר עוד מלא סיפורים.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה